הקהילה היום

חי

יששכרוב

 

(7.4.1903 – 8.11.1949)

היה מראשוני המהנדסים בחברת החשמל.

פעיל בהגנה בתחומי הרכש והתעופה.

סגן שר הביטחון לענייני אויר מ-1948 ועד פטירתו.

 

ממייסדי תנועת הנוער 'הצופים', ממקימי חברת החשמל בישראל וסגן שר הביטחון לענייני חיל האוויר.

עלה לארץ ישראל בשנת –1919, למד הנדסה בגימנסיית 'הרצליה' בתל-אביב ובברלין.

עם שובו מברלין החל לעבוד בחברת החשמל, הוא פגש את פינחס רוטנברג והיה לעוזרו האישי.

בתפקיד זה היה שותף בהקמת תחנות הכוח בנהריים, חיפה ורידינג.

עם קום המדינה, ביקש בן גוריון מחברת החשמל, ל'השאיל' את חי לתפקיד החשוב של סגן שר הביטחון לענייני אויר. בתפקיד זה תרם רבות והיה אחראי על רכישת הנשק והמטוסים בממשלת בן-גוריון.

ב-1952 נקרא על שמו של יששכרוב מטוס קל של קלוב התעופה לישראל.

ב-1966 נקרא על שמו מרכז אגרו-טכני בקיבוץ שפיים

ב-2008 נקרא על שמו רחוב בתל-אביב-יפו.

 

תמונה זו לקוחה מתוך אתר האינטרנט של גב' רות בנרון,

בתו של חי יששכרוב. 

חי יששכרוב בטקס פתיחת שדה התעופה בצפון תל אביב, לימים שדה דב

משה

כלאנתר

 

(1815 - 1878)

נשיא הקהילה היהודית בסמרקנד

 

מונה מטעם האמיר על גביית המיסים מאת היהודים, ובמקביל היה המייצג את האינטרסים של היהודים במוסדות הממלכתיים.

כאות הוקרה העניק לו האמיר חלוק של כבוד על שירותו הישר והמושלם.

בשנת - 1843 קיבל משה יחד עם אחיו בנימין, רישיון לרכישת מגרש לצורך הרחבת  שכונת היהודים.

ובתפקידו זה הוא ניהל את בנייתם של בית הכנסת 'כנסוהי-כלון' ("בית הכנסת הגדול", 1854), בית-ספר ובית יתומים יהודיים, ייסוד תלמודי תורה וישיבות, הקמת שוק עירוני ונודע כבעל חסד ועזרה לנזקקים.

בשנת - 1878 הבדיל בגדר את בית העלמין היהודי מבית הקברות המוסלמי.

כאות על הנהגתו כלפי עמו והאימפריה הרוסית הוענקו לו מדליות ע"י הממשלה הצארית.

מולא

אהרון קנדין

 

(1822 - 1909)

ראש הקהילה היהודית בבוכרה ובירושלים

סוחר בגילדה (אגודת בעלי מקצוע העוסקים באותו תחום) השנייה של בוכרה. ובעל קרקעות בבוכרה, סמרקנד וירושלים.

כיהן כגזבר של אמיר בוכרה ובעקבות עלילת שקר, נאלץ במשך 20 שנה לנהל אורח-חיים כפול: בארמון האמיר הופיע כמוסלמי, ואילו בביתו היה שומר תורה ומצוות בסתר.

נודע מאוד בפעולותיו לטובת היהודים ועסק רבת בגמילות חסדים.

בשנת – 1887 קיבל נתינות רוסית והעתיק את מקום מגוריו לסמרקנד שהייתה בשלטון הצאר הרוסי, משם עלה יחד עם בני משפחתו לארץ ישראל.

בירושלים בנה אהרון בנה בית בשכונת הבוכרים ומסר אותו להקדש העדה לצורך בית יתומים, השתכן ביפו ונבחר לראש הקהילה המקומית.

אברהם אבדורחמנוב

 

(1906 – 1980)

כיהן כשר המשפטים של אוזבקיסטן (1932 – 1935), ובהמשך כסגן יו"ר הוועד הפועל של מחוז סמרקנד.

בשנת - 1937 נחשף לדיכויים, מאוחר יותר קיבל רהביליטציה. עבד כמנהל תחנת כוח "גלדיגולאן" ומנהל בניית מאגר המים בכתה-קורגאן.

שנים רבות היה מנהיג הקהילה היהודית-בוכרית בסמרקנד והקים את היכל התרבות בשכונת "המזרח" בסמרקנד שלימים נקרא על שמו.

 

האתר נבנה ע"י סטודיו גליבוב