הקהילה היום

אהרון שלמייב

 

(1917 - 2004)

סופר, מחזאי, משורר, פובליציסט, פדגוג, עסקן.

חבר אגודות הסופרים של בריה"מ וישראל.

בטשקנט שלמייב כיהן 25 שנה כמנהל בתי-ספר יהודיים-בוכריים, אוזבקיים ורוסיים.

היה גאה ביהדותו וגם לאחר עלייתו לישראל המשיך בכתיבתו בשפה הבוכרית ובעצם הביא את התרבות היהודית בוכרית יחד עם העלייה של שנות ה-90.

עלה לישראל בשנת -1991 והיה אחד היזמים בהקמת התיאטרון היהודי-בוכרי. חיבר מספר מחזות שרובם בוימו בתיאטרונים של אוזבקיסטן וישראל.

הוציא לאור בישראל 16 ספרים ובמקביל כתב וביים את המחזות "יוסף הצדיק", "משה רבינו", "אסתר המלכה", "אהבת ציון (אמנון ותמר)", "שמעון חכם" ועוד. כתב למעלה מ-100 שירים בנושא אהבת תורה ואהבת ישראל: "עשרת הדברות", "שמור אותנו, הא-ל" ועוד.

הרב

שמעון חכם

 

(1843 – 1910)

מתרגם, משורר ופרשן מקרא.

ממנהיגי העדה הבוכרית בסוף המאה ה-19 ובראשית המאה ה-20.

ממייסדיה של שכונת הבוכרים.

עוד בהיותו בעיר בוכרה נודע הרב שמעון חכם כסופר ומנהיג לבני עדתו, בשנת – 1890 עלה לירושלים וקבע את מגוריו בעיר העתיקה.

היה ממייסדי שכונת הבוכרים. עסק במסחר וייסד תלמוד תורה לבני עניים, אך פעלו הגדול ביותר נודע ב-52 הספרים שכתב בשפה הבוכרית, כשהמפורסם שבהם הלוא הוא ה"ליקוטי דינים".

ברפרטואר הספרים שתרגם לבוכרית ניתן למצוא את: תפסיר חמשה חומשי תורה, נביאים ו-"שיר השירים", 'חוקת הפסח' – הגדה של פסח, 'פרקי אבות', 'תרגום שני למגילת אסתר' ועוד רבים. היה המו"ל הראשון של כתבי שאהין שיראזי.

בזכות ספריו ופסיקותיו שמרה העדה הבוכרית בהצלחה את יהדותה במשך שנות השלטון הקומוניסטי. על שמו רחוב בשכונת הבוכרים בירושלים ובעיר רמלה.

מרדכי בצ'ייב – מוחיב

 

(1911 - 2007)

 

"מוחיב" הוא שם העט של מרדכי בצ'ייב, המורכב מראשי התיבות של שמו - מרדכי בן חייא בצ'ייב.

משמעות המילה "מוחיב" היא: מאוהב / חבר.

מוחיב החל את כתיבתו הספרותית כבר בגיל 16, בשנת - 1927 פרסם את שיריו במערכת העיתון "רושנואי" ובהמשך השנים נתמנה למזכיר העיתון.

בשנת - 1938 נאשם ונאסר בגין "בורגנות יהודית" ורק לאחר מותו של סטאלין (1953) קיבל חנינה ושוחרר.

בשנת - 1973 עלה מרדכי בצ'ייב לישראל והחל לפרסם עשרות כתבי עת, פואמות, שירים וספרים בשפה הבוכרית. הקים את שידורי הרדיו הבוכרי בקול ישראל וכיהן כעורך את עיתון התחיה, בהמשך השנים הוא אף תירגם לראשנה בהיסטוריה את התנ"ך כולו לשפה הטג'יקית.

על שמו הונצח רחוב בעיר פתח תקווה.

אילייס מלייב

 

(1936 - 2008)

מוסיקאי, זמר, משורר ומחזאי

איליאס – ובשמו היהודי אליהו-מני, נולד בעיר מרי שבטורקמניסטן, אביו אפרים היה בקיא במוסיקה עממית ובשש-מקאם.

ומתוך כך משחר ילדותו אהב איליאס את המוסיקה וידע לנגן בכלי-נגינה רבים. לאחר פגישתו עם הזמרת המוכשרת, שלימים הייתה אשתו, מוחבת שמאייבה, הייתה היא ההשראה ליצירתו הפיוטית.

אליאס כתב שירים לא רק בשפת האם, היהודית-טג'יקית, אלא גם באוזבקית, רוסית, אזרבייג'נית וארמנית. ובאופן אישי היה מוסיקאי, זמר, משורר ומחזאי.

בשנת 1992 היגר לארה"ב והקים את להקת "מקום" שהופיעה בקונצרטים במדינות רבות.

חיבר ארבעה קבצי שירים: "שירו שקר" - חלב וסוכר, "דיווֹן" - קובץ שירים, "גזל" - שירים ליריים ו"אשעוֹר – שירים, כמו כן כתב דרמה מחורזת "הזמיר של האמיר" על לוי בבחאנוב.